הורים רבים מתלבטים מה הכי נכון לעשות לגבי תהליך ההשכבה בלילה. שאלות רבות כמו איפה להשכיב את הילדים במיטה משלהם או איתנו ההורים, מתי לעשות את זה, האם להיות נוכחים בתהליך או לאפשר הירדמות עצמאית עולות תוך כדי הניסיון להפוך את הדבר הזה לחלק מהשגרה ולהימנע ממאבק יומיומי מתמשך.
מה נכון ומה לא נכון?
חשוב לזכור, שכל משפחה שונה מהשניה, לכל אחד מאיתנו מתאים משהו אחר ולכן חשוב להתאים את התהליך לשגרה שלנו ולמה שמתאים לנו. מתי מתחילה בעיה? כשהמצב נהיה כבר לא נוח וזה קורה הרבה פעמים שהילד נרדם אצלנו במיטה או בסלון ואנחנו לא יודעים איך לעשות את השינוי או כאשר מדובר בסוג של נוחות אבל מתעוררות בעיות בתחומים אחרים כתוצאה מזה כמו למשל בעיות בלימודים, בעיות התנהגותיות אחרות…
מה זה אומר שהילד הולך לישון במיטה שלו?
יש לזה המון משמעות. כשילד נרדם במיטה שלו מתחילת הלילה, זה הרבה מעבר לזה שהוא רק מסודר ומאורגן, אלא יש כאן היגיון… זה החדר של הילד, זו העצמאות שלו, מאין ממלכה משלו ולכל אחד בבית יש את הפינה שלו. זה יוצר גבול. כשהילד לומד להירדם בכוחות עצמו הוא מפתח עצמאות והוא לא צריך עזרה בזה. כמובן שזה תהליך וזה לוקח זמן, בעיקר כשלא משרישים את זה מגיל קטן.
אז מתי אפשר לתת לילד להירדם לבד?
כשהוא מסוגל. זה חייב להיות הדרגתי. כשעושים את זה בכוח, מאפשרים לילד לבכות, זה גורם אצל הילד לאנטי לסביבה הזו שנקראית מיטה וזה ממש לא מה שאנחנו מנסים ליצור.
אולי לנו הפרידה והכניסה ללילה מההורים נראית לנו כמו משהו פשוט, אבל עבור הילד זה משימה מורכבת. כשהילד יודע מה מצפים ממנו ומהן השעות שהוא אמור ללכת לישון ואיך זה מתנהל, התהליך הופך קל יותר. אין נכון או לא נכון אבל כן יש איזשהוא תהליך הדרגתי שחייבים לעשות וזה שוב מכניס את עניין הגבולות. גם לסיפור יש משמעות הרבה יותר מסתם סיפור, זה עמוק יותר, זה הקשר שנוצר בינינו וזה מאוד חשוב.
